פָּדָה בְשָׁלוֹם
פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי,
מִקְּרָב-לִי:
כִּי-בְרַבִּים, הָיוּ עִמָּדִי.
יִשְׁמַע קל, וְיַעֲנֵם
וְיֹשֵׁב קֶדֶם, סֶלָה
אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ;
וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹקים.
שָׁלַח יָדָיו, בִּשְׁלֹמָיו
חִלֵּל בְּרִיתוֹ
חָלְקוּ, מַחְמָאֹת פִּיו– וּקְרָב-לִבּוֹ
רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן
וְהֵמָּה פְתִחוֹת.
הַשְׁלֵךְ עַל-ה', יְהָבְךָ
וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ
לֹא-יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט– לַצַּדִּיק.
וְאַתָּה אֱלֹקים,
תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת
אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה,
לֹא-יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם
וַאֲנִי, אֶבְטַח-בָּךְ.
(תהילים פרק נה)
-
חשוב לדעת
פדה בשלום
"פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹקִים. שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ. חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת. הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק. וְאַתָּה אֱלֹקִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ".
(תהילים נה, יט)
חשוב לדעת…
בשעה שבאו להודיע לאדמו"ר הזקן על גאולתו, אחז במילים "פדה בשלום נפשי" שבפרק נה בתהילים. חסידים הלחינו ניגון מיוחד על פסוקים אלו אותו שרים בחג הגאולה י"ט בכסלו.
תחילתו של הניגון בתנועה רגועה והודיה להשם על הנס. בסיומו של הניגון, במילים "ואני אבטח בך", עולה השיר לתנועה של שמחה גדולה עד לריקוד ממש.
בשיחת קודש מיום י"ט בכסלו ה'תשכ"ד, ציווה הרבי לנגן את הניגון "פדה בשלום נפשי" ולאחר מכן הסביר:
"רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, בַּעַל הַשִּׂמְחָה וְהַגְּאֻלָּה דְּי"ט כִּסְלֵו, כּוֹתֵב בְּאִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ הַיְּדוּעָה: כְּשֶׁקָּרִיתִי בְּסֵפֶר תְּהִלִּים בַּפָּסוּק פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי… קֹדֶם שֶׁהִתְחַלְתִּי פָּסוּק שֶׁלְּאַחֲרָיו, יָצָאתִי בְּשָׁלוֹם כוּ" (אג"ק שלו ח"א ע' צח ואילך). וּמִזֶּה מוּבָן שֶׁעִנְיַן וְתֹכֶן הַגְּאֻלָּה דְּי"ט כִּסְלֵו קָשׁוּר עִם תֹּכֶן הַכָּתוּב "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי".
את הניגון "פדה בשלום" שרים גם ביום י' בכסלו – בו יצא האדמו"ר האמצעי, רבי דובער, ממאסרו, וביום י"ב בתמוז – חג גאולת אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק, ממאסרו.
מדוע שרים את ניגון "פדה בשלום" דווקא במועדים אלה?
מבאר הרבי כי כיוון שבעת צרה אומרים הרביים תהילים על־פי ימות השבוע, בנוסף לחלוקה על־פי ימות החודש, לכן, י"ט בכסלו תקנ"ט – יום שחרור האדמו"ר הזקן, ויום י"ב בתמוז תרפ"ז – יום שחרור האדמו"ר הריי"צ – שניהם חלו ביום שלישי בשבוע ובהתאם לכך אמרו את פרק נ"ה בתהילים. ביום י' בכסלו – יום שחרור האדמו"ר האמצעי ממאסר, אמר הרבי את פרק נ"ה על־פי הסדר המחולק לימות החודש.
לצפייה:
חסידים שרים את הניגון "פדה בשלום" בהתוועדות לציון יום הפטירה והשחרור ממאסר של הרבי האמצעי.
-
מוקדי יישום
ניגון החסידי השפעה אדירה על נפשם של הילדים הרכים. חשיפה לניגונים באמצעות החושים ודרך חוויה משמעותית, מטפחת תחושת חיבור עמוקה ואהבה לניגון.
הניגון החסידי הינו חלק בלתי נפרד משגרת היום בגן חב"ד.
- הכנה לתפילת שחרית – ההכנה לתפילה באמצעות ניגון, מעניקה תחושת רצינות וכובד ראש לפני התפילה.
- צפייה במראות קודש – ניתן לצפות בהתוועדויות ואירועים מיוחדים בהם הרבי שר בעצמו את הניגונים יחד עם הקהל.
- זמני זרימת הפעילות הגן – האזנה לניגוני חב"ד בזמן היצירה, ארוחת הבוקר או בשעת הבוקר בעת כניסת הילדים לגן, מאפשר ליצור אווירה חסידית, רגועה ושמחה.
- שיתוף ההורים – בעת לימוד ניגון חדש, חשוב לשתף את ההורים במשמעותו, בתהליך הלמידה בגן ואף בקישור להאזנה לכל בני המשפחה.