מצה והכנתה

-
חשוב לדעת....
מצה זו על שום מה?
"מצה זו שאנו אוכלים, על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם, שנאמר: 'ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ, כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה, וגם צדה לא עשו להם' (שמות י"ב, ל"ט)" (מתוך ההגדה). מפשט הכתוב עולה כי המצה היא זכר ליציאת מצרים. כאשר יהודי אוכל מצה בפסח הדבר מזכיר לו את הניסים ואת הנפלאות שעשה ה' לאבותינו, וכך מתחזקת בלִבו האמונה בה'.
בזוהר נאמר שהמצה נקראת "מיכלא דמהימנותא", מאכל האמונה, ו"מיכלא דאסוותא", מאכל הרפואה. על כן יש סגולה מיוחדת לאכילת מצה בפסח, שהיא מחזקת את האמונה ומרפאת את התחלואים בנפש.
ידוע שלמאכלים שונים יש השפעות שונות על נפש האדם. כשם שאדם שאוכל לחם נהיה שבע גם אם לא הרגיש את טעמו ולא יודע מה יש בו, כך כל מי שאוכל מצה בפסח, אפילו אם אינו מבין מדוע ולמה, מתחזקת אמונתו בקב"ה והיא הופכת לנוכחת ולמורגשת יותר.
לחיות אמונה
למצה אין טעם, וכך גם האמונה היא הכרה והתקשרות בקב"ה "במה שלמעלה מטעם ודעת". המצה היא דקה שבדקוֹת, לעומת החמץ ה'מנופח', ובכך היא רומזת לעניין הביטול, "שמבטל שכלו ואינו מבקש טעם, רק מאמין האמת באמונה הטהורה, ונמשך בחינה זו בנשמה על ידי מצוות אכילת מצה" (מאמרי אדמו"ר הזקן).
האמונה היא ההתמסרות והביטול שלנו ל'לא נודע'. ברמה הראשונית היא הכרה בכך שיש מציאות והנהגה מעבר להשׂגתנו ('ביטול היש'). ברמה גבוהה יותר אנחנו כבר לא צריכים 'לבטל רצוננו מפני רצונו', אלא אנחנו מתבטלים ממש לנוכח המפגש עם האין סוף ברוך הוא ('ביטול במציאות'). זהו גילוי שכינה בחצות הלילה של פסח.
שיעור אכילת מצה
מן הדין מצוות אכילת מצה היא רק בליל הסדר, ואילו בשאר ימי החג היא רשות. מנהג חב"ד הוא להקפיד לאכול מצות עבודת יד בלבד, וכן לזַכות את הרבים באכילת מצה שמורה עבודת יד בליל הסדר.
בליל הסדר אוכלים מצה (לפחות) שלוש פעמים:
הפעם הראשונה היא בתחילת הסעודה, אחרי ברכות 'המוציא' ו'על אכילת מצה'.
הפעם השנייה היא בעת אכילת 'כורך', שהוא כריך של מצה שבתוכה מרור וחרוסת.
הפעם השלישית היא ה'אפיקומן'.
הכמות המינימלית שיש לאכול בכל פעם היא 'כזית', 27 גר', כשליש או כמחצית מצה עגולה (לפי דעות אחרות: 11 גר', כרבע מצה עגולה). יש להשתדל שמשך אכילת המצה יהיה קצר ככל האפשר (המהדרין נוהגים לאכול שני 'זיתים' של מצה בפעם הראשונה ובפעם האחרונה).