וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה
וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי,
עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי
(גמרא, תענית, דף ט' עמוד א')
-
חשוב לדעת
בייעודי הגאולה הקרובה, נאמר בנביא: "וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי" (מלאכי ג,י).
במבט ראשון, המילים "עד בלי די" אינן מובנות. הגמרא שואלת על כך במסכת תענית (ט,א) ומבארת: "עד שיבלו שפתותיכם מלומר די!":
"אמר רבי יהושע בן לוי . . תא שמע, [ואומר]: "ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל" – הבאת מעשר. . דכתיב (מלאכי ג): "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". מאי "עַד בְּלִי דָי"? אמר רמי בר רב: עד שיבלו שפתותיכם מלומר די".
מדברי הגמרא אנו למדים כי הפסוק מקשר את הברכה "עד בלי די" כשכר על הפרשת מעשר.
*
ניגון זה שייך לקטגוריית 'ניגוני שמחה'. ניגונים אלו לרוב ניגונים קצרים, קלי תנועה, החוזרים שוב ושוב בהתלהבות יתֵרה ומעוררים שמחת הנפש.
את הניגון "והריקותי לכם ברכה" ניגנו אצל הרבי כבר מתחילת נשיאותו, בשנת תשי"א. פעמים רבות התחיל הרבי את הניגון בעצמו וכל הקהל הצטרף. בשנים מאוחרות יותר, ניגנו "והריקותי לכם ברכה" בסוף ההתוועדות לאחר חלוקת 'משקה' על ידי הרבי.
באחרון של פסח בשנת תשי"ב ניגנו אצל הרבי את הניגון והרבי נענה כי "יש סברא שניגון זה הוא ניגון של אדמו"ר הזקן".
-
מוקדי יישום
ניגון החסידי השפעה אדירה על נפשם של הילדים הרכים. חשיפה לניגונים באמצעות החושים ודרך חוויה משמעותית, מטפחת תחושת חיבור עמוקה ואהבה לניגון.
הניגון החסידי הינו חלק בלתי נפרד משגרת היום בגן חב"ד.
- הכנה לתפילת שחרית – ההכנה לתפילה באמצעות ניגון, מעניקה תחושת רצינות וכובד ראש לפני התפילה.
- צפייה במראות קודש – ניתן לצפות בהתוועדויות ואירועים מיוחדים בהם הרבי שר בעצמו את הניגונים יחד עם הקהל.
- זמני זרימת הפעילות הגן – האזנה לניגוני חב"ד בזמן היצירה, ארוחת הבוקר או בשעת הבוקר בעת כניסת הילדים לגן, מאפשר ליצור אווירה חסידית, רגועה ושמחה.
- שיתוף ההורים – בעת לימוד ניגון חדש, חשוב לשתף את ההורים במשמעותו, בתהליך הלמידה בגן ואף בקישור להאזנה לכל בני המשפחה.