צמאה לך נפשי
"צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁיכָּמַהּ לְךָ בְּשָׂרִי בּאֶרֶץ צִיָה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם.
כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ"
(תהלים סג, ב)
-
מוקדי יישום
ניגון החסידי השפעה אדירה על נפשם של הילדים הרכים. חשיפה לניגונים באמצעות החושים ודרך חוויה משמעותית, מטפחת תחושת חיבור עמוקה ואהבה לניגון.
הניגון החסידי הינו חלק בלתי נפרד משגרת היום בגן חב"ד.
- הכנה לתפילת שחרית – ההכנה לתפילה באמצעות ניגון, מעניקה תחושת רצינות וכובד ראש לפני התפילה.
- צפייה במראות קודש – ניתן לצפות בהתוועדויות ואירועים מיוחדים בהם הרבי שר בעצמו את הניגונים יחד עם הקהל.
- זמני זרימת הפעילות הגן – האזנה לניגוני חב"ד בזמן היצירה, ארוחת הבוקר או בשעת הבוקר בעת כניסת הילדים לגן, מאפשר ליצור אווירה חסידית, רגועה ושמחה.
- שיתוף ההורים – בעת לימוד ניגון חדש, חשוב לשתף את ההורים במשמעותו, בתהליך הלמידה בגן ואף בקישור להאזנה לכל בני המשפחה.
-
חשוב לדעת
ניגון "צמאה לך נפשי" הינו הניגון המפורסם והנפוץ ביותר מבין כל הניגונים אותם לימד הרבי.
במהלך השנים תשי"ד־תשכ"ד, לימד הרבי את החסידים ניגונים חדשים, שלא היו ידועים להם. הניגון הראשון אותו הרבי לימד הוא ניגון "צמאה לך נפשי". זהו ניגון המיוחס לאדמו"ר הזקן אך אינו נמנה ברשימת עשרת הניגונים המפורסמים.
מנגינת הניגון, בהתאם למילים, מלאה געגועים וכיסופי הנשמה.
בהתוועדות שבת פרשת קדושים תשי"ד, לימד הרבי את הניגון והסביר את תנועותיו:
הניגון משלב בתחילתו תנועה של בקשה, צימאון וגעגוע להתקרב אל ה', כאשר לבסוף, מתפרצת אנחת־רווחה של השגת המבוקש – "בקודש חזיתיך".
ה'בבות' הראשונות של הניגון הן בתנועת עלייה וצימאון לה'.
גם בפעם הראשונה שמנגנים את המילים "כן בקודש חזיתיך", התנועה היא תנועה של געגוע – "הלוואי בקודש חזיתיך".
בפעם השנייה כשמנגנים את המילים "כן בקודש חזיתיך", היא מלשון 'הן' – הסכמה. כלומר, "נכון הוא הדבר, שבקודש חזיתיך".הרבי חיבב מאוד ניגון זה וציווה לנגנו לעיתים תכופות.
בשעת ההתוועדויות עם הרבי, עמד כל קהל החסידים על רגליו, כאילו לפי אות מוסכם מראש, כאשר הרבי לבדו מנגן את הפסוקים ואחריו מחרים־מחזיקים כל קהל החסידים. דבר שלא זכינו שיהיה לו אח ורע בשאר הניגונים.
הרבי מנגן את הניגון 'צמאה לך נפשי'