בר יוחאי
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ:
בַּר יוֹחַאי, שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ, נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ, יוֹם נַסְתָּ, יוֹם אֲשֶׁר בָרַחְתָּ, בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ, שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ:
בַּר יוֹחָאי, וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים, עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים, סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים, נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, נֶאֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַׁעְרָה, וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ, שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ:
בַּר יוֹחָאי, לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, בְּקֹדֶשׁ הַקָדָשִׁים, קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִישִׁים, קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ:
בַּר יוֹחָאי, יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה, הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְנִימָה, לֵ"ב נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה, אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו, אוֹרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה, יָרְאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ, תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ, נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ, לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ:
-
חשוב לדעת
"בַּר יוֹחָאי" הינו פיוט שחובר ע"י הרב המקובל שמעון לביא, המפליא בשבחו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ובמילותיו טמונים סודות ורמזים. פיוט זה מקובל ונפוץ בכל קהילות ותפוצות ישראל ומושר ע"י העולים לקברו בהר מירון וכחלק מזמירות השבת בקהילות רבות.
הלחן המפורסם ביותר הוא לחן מזרח אירופאי, כמו-כן קיימים ריבוי לחנים נוספים.
בשנת תש"נ, בל"ג בעומר, עודד הרבי את הקהל ששר את הפיוט "בר יוחאי" בעת כניסתו ל770.
בשבת פרשת אמור ערב ל"ג בעומר תשמ"ז, התייחס הרבי לניגון (תורת מנחם תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272):
"ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י – ״בר יוחאי … אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות כו', ומבואר בדרושי חסידות שענין זה הוא על דרך ובדוגמת ״שבחו של מקום״. ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהי', ו"תן לחכם ויחכם עוד"".
-
מוקדי יישום
ניגון החסידי השפעה אדירה על נפשם של הילדים הרכים. חשיפה לניגונים באמצעות החושים ודרך חוויה משמעותית, מטפחת תחושת חיבור עמוקה ואהבה לניגון.
הניגון החסידי הינו חלק בלתי נפרד משגרת היום בגן חב"ד.
- הכנה לתפילת שחרית – ההכנה לתפילה באמצעות ניגון, מעניקה תחושת רצינות וכובד ראש לפני התפילה.
- צפייה במראות קודש – ניתן לצפות בהתוועדויות ואירועים מיוחדים בהם הרבי שר בעצמו את הניגונים יחד עם הקהל.
- זמני זרימת הפעילות הגן – האזנה לניגוני חב"ד בזמן היצירה, ארוחת הבוקר או בשעת הבוקר בעת כניסת הילדים לגן, מאפשר ליצור אווירה חסידית, רגועה ושמחה.
- שיתוף ההורים – בעת לימוד ניגון חדש, חשוב לשתף את ההורים במשמעותו, בתהליך הלמידה בגן ואף בקישור להאזנה לכל בני המשפחה.