אדון הסליחות
אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת
גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת דּוֹבֵר צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת וָתִיק בְּנֶחָמוֹת
זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת חוֹקֵר כְּלָיוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת
כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
מָלֵא זְכֻיוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת
סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת צוֹפֶה עֲתִידוֹת
קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת רוֹכֵב עֲרָבוֹת
שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת תְּמִים דֵּעוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
-
חשוב לדעת
"אדון הסליחות" הינו אחד הפיוטים העתיקים והידועים ביותר, שהפך ברבות השנים לפיוט המזוהה ביותר עם מנהג הסליחות החל מראש חודש אלול ועד ליום הכיפורים.
נהוג לשיר את הפיוט מדי יום בסדר הסליחות, בדרך כלל בשירה משותפת של החזן והקהל ההולכת ומתעצמת מ'בית' ל'בית'.
מחבְּרו של הפיוט אינו ידוע והוא בנוי על פי סדר הא"ב. כל שורה משבחת ומתארת את הקב"ה. בין 'בית' ל'בית', חוזר פזמון בקשה של סליחה ורחמים "חטאנו לפניך רחם עלינו".
בניגוד למצופה, המילים הללו מושרות בשמחה ובהתלהבות ולא מתוך צער ועצבות, שכן יש שמחה ונחמה בידיעה שקיים לאדם פתח לשוב בתשובה על מעשיו וכי הקב"ה חנון ורחום, טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת, סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת, עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת.
*
את פזמון הפיוט שרים יהודי גאורגיה בגרסה שונה מהנוסח המקובל על קהילות יהודי ספרד. במקום המילים "חטאנו לפניך, רחם עלינו", שרים יהודי גאורגיה "מי הוא זה ואי זה הוא? זה א־לי ואנווהו".
הגרסה הזאת של יהודי גאורגיה, עם הלחן המיוחד שלהם, הגיעה לחסידות חב"ד עם העלייה הגדולה מברית המועצות, בתחילת שנות השבעים. בשנת תשל"א (1971) באה לחצר הרבי מליובאוויטש בניו־יורק קבוצה גדולה של עולים, ובהתוועדות שנערכה ב־770, ביקש מהם הרבי לשיר ניגון יהודי מארץ מוצאם, והם שרו את הניגון הזה.
בעקבות זאת הורה הרבי לשיר את השיר עוד כמה פעמים במהלך ההתוועדויות וכאשר הופיע לאחר מכן תקליט חדש של ניגוני חב"ד, הורה הרבי להקליט את השיר ולשלבו בתקליט. כך הפך השיר הגאורגי לאחד הניגונים המושרים בחסידות חב"ד.
-
מוקדי יישום
ניגון החסידי השפעה אדירה על נפשם של הילדים הרכים. חשיפה לניגונים באמצעות החושים ודרך חוויה משמעותית, מטפחת תחושת חיבור עמוקה ואהבה לניגון.
הניגון החסידי הינו חלק בלתי נפרד משגרת היום בגן חב"ד.
- הכנה לתפילת שחרית – ההכנה לתפילה באמצעות ניגון, מעניקה תחושת רצינות וכובד ראש לפני התפילה.
- צפייה במראות קודש – ניתן לצפות בהתוועדויות ואירועים מיוחדים בהם הרבי שר בעצמו את הניגונים יחד עם הקהל.
- זמני זרימת הפעילות הגן – האזנה לניגוני חב"ד בזמן היצירה, ארוחת הבוקר או בשעת הבוקר בעת כניסת הילדים לגן, מאפשר ליצור אווירה חסידית, רגועה ושמחה.
- שיתוף ההורים – בעת לימוד ניגון חדש, חשוב לשתף את ההורים במשמעותו, בתהליך הלמידה בגן ואף בקישור להאזנה לכל בני המשפחה.