בדיקת חמץ וביעור חמץ

מבערים ומבטלים

סוף סוף ערב פסח מגיע, אנחנו מבערים ומבטלים את החמץ מהבית ומהלב. בדיקת החמץ בערב וביעור החמץ בבוקר מלווים בברכת ביעור חמץ. לאחר הבדיקה מוסיפים את נוסח ביטול החמץ ובו אומרים בפה שכל חמץ שנמצא ברשותנו, אף אם איננו רואים אותו ואיננו יודעים על קיומו, נחשב לגבינו כבטל ומבוטל כעפר הארץ.

מהלכות בדיקת חמץ וביעור חמץ

בלילה שלפני ערב פסח בודקים את החמץ. חייבים לבדוק בתחילת הלילה, כלומר בצאת הכוכבים. כל מקום שיש לחוש שמא הכניסו לתוכו חמץ באקראי צריך בדיקה (כמו עגלות ילדים, תיקים, רכב וכו'), וכן יש לבדוק את הכיסים בבגדים ובבגדי הילדים. לפני הבדיקה יש להצניע את החמץ המיועד לאכילה למחרת. נוהגים להניח עשרה פתיתי חמץ קשה בכמה מקומות בבית (בתוך נייר או שקית, שלא יתפוררו). בודקים לאור נר שעווה יחיד עם נוצת עוף. בגמר הבדיקה אומרים נוסח ביטול חמץ.

בערב פסח בשעה החמישית (לפי שעות זמניות) יש לשרוף את החמץ ולבטלו, ויאמר את ה'יהי רצון' שבסידור (על פי 'שבח המועדים').

מכירת חמץ

איסור חמץ בפסח אינו מצטמצם לכך שלא נראה בעינינו את החמץ, אלא גם שלא יימצא כלל חמץ ברשותנו. יתרה מכך, חמץ שנשאר בבעלות יהודית במשך הפסח נאסר בהנאה (מדרבנן) לכל אדם מישראל. זה הטעם לכך שיש להקפיד לקנות חמץ לאחר הפסח רק ממי שמציג אישור מכירה תקף מרבנות מוסמכת.

עם זאת, אם החמץ שברשותנו הוא בבעלות של גוי, איננו עוברים עליו. דרשו חז"ל: "'ולא ייראה לך' – שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים". לפיכך, חמץ שאנו רוצים לשמור ולא לבערו בערב פסח, אפשר למכרו לגוי. בדורות האחרונים נהגו לעשות מכירה כללית, כאשר בני העיר מייפים את כוחו של הרב למכור את חמֵצָם לגוי. מצווה לזַכות בזה כל יהודי, גם מי שאינו נזהר מחמץ בפסח, כדי לצמצם את איסור החמץ.