צבאות ה'

צבאות ה'  – כולנו חיילים בצבא המיוחד 

בחודש תשרי, ה'תשמ"א, שנת הקהל, נערך כינוס ילדים ב770 לרגל חג הסוכות. בשיחה שנשא הרבי בפני הילדים, יסד הרבי את ארגון "צבאות ה'" – ארגון שמטרתו היא לאחד את כל ילדי ישראל בכל העולם כולו במטרה לכבוש את העולם ולהאיר אותו באור תורה ומצוות. הרבי הדגיש את החשיבות המיוחדת שיש ל"טף" – דווקא לילדים, בשנה זו. 

הרבי הטיל על הילדים את האחריות לאחד ולהקהיל את חבריהם כולם למטרה זו, "למען ישמעו ולמה ילמדו ויראו את ה'".  

הרבי הוסיף ואמר כי על ארגון "צבאות ה'" להקתיים בדרישות של צבא והחובה היא להשמע להוראות ה"מפקד העליון" – הקב"ה. כמו כן, יש לנקוד צעדים דומים לאלה הנהוגים בצבא, לערוך מפעם לפעם "פאראד" (מצעד צבאי) ולקדם את ה"חיילים" בסולם הדרגות לפי התקדמותם בשמירת תורה ומצוות. 

בהוראת הרבי, מיד לאחר חג הסוכות, התקיים כינוס "צבאות ה'" הראשון שמטרותיו היו התחזקות בשלושת העמודים: תורה, תפילה וגמילות חסדים. בהמלך הכינוס, הושר השיר החדש שמאז הפך להמנון הרשמי של הארגון: "עם ישראל אל תירא, משיח יבוא השנה…. אנו רוצים משיח עכשיו".  במהלך השנים, השתתף הרבי פעמים רבות בכינוסי "צבאות ה'" ונשא דברים בפני הילדים.

גם בארץ הקודש הוקם סניף של הארגון שהחל לפעול עם ילדי ישראל.  המארגנים בארץ עיצבו סמל שדומה ללוגו של הצבא, עם ראשי התיבות "צבא הכנה לגאולה" ומשני צדדיו ילד וילדה אוחזים בדגל עם הכיתוב "אנו רוצים/ות משיח עכשיו". הילדים נדרשו למלא "דפי פקודה" בהם הם מקבלים את מרות המפקד, לבצע פקודות ומשימות ובכך לעלות בסולם הדרגות, החל מדרגת ה"טוראי" למתחילים.  עשרות אלפי ילדים נחשפו לראשונה בחייהם למושגי יהדות בסיסיים שלא קבלו בבית או בבית הספר והחלו להשתתף באופן קבוע במועדון צבאות ה' השכונתי.

במשך השנים התקיימו גם כנוסי-ענק בארץ, שאיחדו את כל  הילדים המשתתפים בפעילות צבאות ה'. הדבר עורר בארץ 'רעש' גדול, כשהציבור הישראלי ראה ילדים שמתנהגים כמו בצבא, עם מפקדים, דרגות ופקודות – אך הולכים לפי הוראות התורה. בדרך הזו הצליח הרבי להשפיע על מאות אלפי ילדים ברחבי הארץ והעולם, ולהחזירם למסורת ישראל סבא.

בשיחותיו הקדושות של הרבי בפני הילדים, הסביר הרבי על מלחמתו התמידי של היצר הטוב ביצר הרע ועל נסיונותיו של היצר הרע להכשיל את הילד היהודי. הרבי לילדים תחושה שהוא מבין ומודע להתלבטויות והמלחמות הפנימיות שלהם ומעניק להם עצות נכונות להתמודדות עם תחבולות היצר. 

…ומפני גודל חפצו של ה"יצר" להצליח במשימתו להכשיל את האדם ח"ו, מחפש הוא כל מיני "עצות" [עליהם אומרים אנו: "עוצו עצה ותופר גו' כי עמנו אל", מכיון שנמצאים אנו "עם ה' אלקיך"], אולי בכל זאת יעלה בידו – פעם א' או פעמיים – שיהודי ימעט ח"ו בלימוד התורה, או יקיים מצוה אחת פחות, וכיוצא-בזה. ולכן, כאשר יהודי יודע את דרכי הפעולה של היצר, באיזה "תחבולות" וכיו"ב משתמש ה"יצר", אזי ביכלתו להתמודד עם ה"יצר" ולנצחו בקלות יותר…

ולכן, צריכים לדעת מראש אודות אופני ודרכי הפעולה של ה"יצר", כדי למנוע זאת מלכתחילה, על-ידי זה שנעמדים בתכלית התוקף והחיות כו', ועד כדי כך – שכאשר ה"יצר" רואה זאת, הרי הוא מרגיש מיד שאין לו אפילו מה לנסות כו' מכיון שבודאי לא יצליח כלל" (התוועדויות תשמ"ג כרך ד' עמ' 1958).