מקרא מגילה

אחת ממצוות הפורים היא מקרא מגילה: מתוך מגילה הכתובה על קלף, על ידי בעל קורא. את המגילה קוראים פעמיים, בערב ובבוקר.
גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה, למרות שזו מצוות עשה שהזמן גרמה, משום ש"אף הן היו באותו הנס" (בבלי, מגילה ד', ע"א) – גזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים (תלמוד ירושלמי). יש מבארים שהסיבה לכך היא שעיקר הנס נעשה על ידי אישה, על ידי אסתר המלכה (רש"י).

הלכות ומנהגים בקריאת מגילה

לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ואחריה  – ברכה אחת. בזמן שמברכים את ברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה יש לכוון שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים. לפי המנהג לא קוראים את המגילה כשהיא כרוכה אלא פושטים ומקפלים אותה דף על דף, כמו אגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים".

את ארבעת הפסוקים המסמלים את השתלשלות תהליך ההצלה נוהגים לקרוא יחד בקול רם, ואחר כך הש"ץ קורא אותם שוב מתוך המגילה. פסוקים אלה הם:

א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני…."

ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה".

ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".

ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".

קהילות ישראל נהגו להכות ולהרעיש בשעה ששומעים שם 'המן' מפי הקורא. מנהג חב"ד להכות רק כשקוראים 'המן' בצרוף שם התואר, למשל: "המן הרשע".