י"א מרחשוון – יום פטירת רחל אימנו

רחל אמנו (על פי סדר עולם רבה פרק ב, חיה בין השנים 2170 – 2206 לבריאת העולם)  היא אחת מ"ארבע אמהות" של עם ישראל. היא בתו של לבן הארמי ונישאה ליעקב אבינו יחד עם לאה, אחותה הבכורה ושתי השפחות, בלהה, שפחתה וזלפה, שפחת אחותה. הן בנו את 'בית ישראל'. 

למרות שמבחינה טכנית, רחל היא אמם של שניים בלבד מתוך שניים עשר השבטים, היא נחשבת ה"אמא" של העם כולו וגם היא, כמו יתר האימהות נקראת בפי היהודים בשם "רחל אימנו". ביידיש יש לה אפילו כינוי חיבה מיוחד "מאמע רוחל" – מה שמבטא את מקומה המיוחד בלב העם היהודי. 

בעת פטירתה היתה רחל בת  36 שנה בלבד והיא היחידה מבין האבות והאימהות שאיננה קבורה במערת המכפלה אלא בדרך אפרתה. קברה של  רחל מצוי בפאתי העיר בית לחם ליד דרך האבות המובילה משכם לחברון. מיקומו של הקבר תואם את התיאור המובא בספר בראשית:":"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ… וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. (ל"ה, ט"ז-כ'). קבר רחל הפך לציון דרך חשוב בזיכרון ההיסטורי של עם ישראל. רחל אימנו היא סמל התפילה וההשתדלות לעורר את רחמיו של הקב"ה על עם ישראל. היא מתפללת לפניו בבכי תמרורים שיגאל את בניו מן הגלות ויביאם אל הארץ המובטחת.

מאז ומעולם הגיעו אנשים להתפלל בקבר רחל ולבקש רחמים בעיקר ביא במרחשוון – יום פטירתה.

ויתור ונתינה 

את סיפורה האישי של רחל מתארים חז"ל במדרש איכה רבה תיאור  ציורי ומרגש שממנו עולָה מסירות הנפש המיוחדת של רחל ורגישותה לסובבים אותה; מה שהעניק לה כוח מיוחד להתפלל ולבקש: "באותה שעה (שעת החורבן שבאו האבות לבקש רחמים) קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה: "רבונו של עולם, גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי כדי שיהא סבור שהיא רחל, ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת ואני משיבתו על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול אחותי וגמלתי חסד עמה, ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה, ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקיים רחמן מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם?" מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר: "בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן!" הדא הוא דכתיב (כמו שכתוב בירמיה ל"א) כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, וכתיב (שם) כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו' וכתיב (שם) ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם".

הוויתור ויצירת האקלים החיובי בגן הם מהנושאים בסיסיים שאנו מבקשים להנחיל לילדים כבר בראשית הסתגלותם לחיי חברה.

שגרת היום בגן מלווה באינטראקציות רבות בין הילדים. בראש ובראשונה עלינו לסגל אווירה נעימה של ויתור ונתינה. את נושאי הויתור וגמילות החסדים אפשר ללמד בזיקה לדמותה של רחל אימנו שיום פטירתה חל ב-יא במרחשוון.

קישור לסרטון: כשרחל נקברה באמצע הדרך היא ידעה שיום יבוא ובניה יצטרפו אותה משם