י"ד כסלו

י"ד בכסלו

יום חתונת הרבי והרבנית – "היום שקישר אותי עמכם ואתכם עמי".

בואו בקשרי השדוכין 

בשנת תרפ"ג נפגש הרבי לראשונה עם הרבי הקודם, רבי יוסף-יצחק שניאורסון. באותו מעמד בחר בו הרבי הקודם כחתן לבתו האמצעית, מרת חיה-מושקא, כפי שהציע אביו, הרבי הרש"ב, שנים קודם לכן. בין הרבי לחותנו המיועד, התפתח קשר עצמי ופנימי, שביטוי קטן ונדיר שלו, התגלה לנו ב'רשימת היומן' שהותיר הרבי במהלך השנים הבאות סייע הרבי לפעילות המחתרתית של הרבי הריי"צ, להפצת היהדות ברוסיה. 

היציאה מרוסיה 

בשנת תרפ"ח יצא הרבי יחד עם חותנו המיועד מרוסיה, לריגה שבלטביה, עקב גירושו של הרבי הריי"צ מרוסיה ב'עוון' הפצת היהדות. מסופר כי בעת הכנת מסמכי ההגירה שאל הפקיד את הרבי הריי"צ האם הוא מוכרח לקחת עמו את החתן המיועד.. השיב לו הריי"צ כי "חתן כזה אין להשיג". 

החתונה הגדולה בוורשה

בחודש כסלו תרפ"ט נערכה בוורשה בירת פולין חתונתו של הרבי עם הרבנית חיה-מושקא, בתו של הרבי הריי"צ. מאבקו ההרואי של הריי"צ למען יהדות רוסיה, זכה לפרסום ברחבי תבל ולהערכה רבה בכל החוגים. הערכה זו התבטאה בבואם לחתונה של אדמורי"ם רבים, רבנים ומנהיגים יהודיים מכל מנסה להזרמים. בחתונה השתתפו אורחים מכל גווני הקשת הדתית שבאו גם הם כדי 'לתת כבוד' לרבי הריי"צ בעת חתונת בתו.

שמחה ממרחקים 

הרבי והרבנית היו 'מיוחסים' משני הצדדים למתנגדי השלטון הקומוניסטי. ביום חתונתם, נערכה חגיגה נוספת במרחק של מאות קילומטרים, מאחורי מסך-הברזל. היתה זו חגיגתם של הורי החתן, שנמנעה מהם האפשרות להשתתף בשמחת הכלולות של בנם-בכורם עקב העובדה שאיש לא היה יכול לצאת מרוסיה באותם ימים. ביומנה, מתארת אמו של הרבי, הרבנית חנה, את החגיגה שלהם במקום גלותם כ'שמחה ביותר' – וזאת על-אף חסרונם הפיזי של החתן והכלה.

מאוחר יותר, בשנת תרצ"ט, נאסר אביו של הרבי, רבי לוי יצחק, עונה ונשפט ולבסוף נגזר עליו להישלח לגלות בקזחסטן, בה נפטר בתש"ד ממחלה וסבל. 

על יום נישואיו אמר הרבי:

"חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה, יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו" (תרגום מדברים שנאמרו בשיחה מיום יד בכסלו שנת תשי"ד‏)

יום זה הוא יום מתאים לפתוח בו בגן את שבוע החסידות שיסתיים בי"ט בכסלו. את היום נפתח באווירה מיוחדת ורצוי לקבוע 'מבצע חסידי' כדוגמת הוספה בשינון תניא, ניגון  או ריקוד יומי, לימוד יומי מתורת החסידות וכדומה.