נס חנוכה

נס חנוכה

…כשעמדה מלכות יון הרשעה, על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך .. מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך…ואחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך. וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול" (מתוך תפילת "ועל הניסים").

מהות המלחמה

המלחמה בין עם ישראל ליוונים היתה מלחמה רוחנית. היוונים בקשו להחדיר בעם היהודי את תרבותם, תרבות יון ובכך נלחמו בני חשמונאי.

היוונים לא האמינו בקדושת התורה כחכמה אלוקית. הם הסכימו ללימוד התורה בחכמה פילוסופית אך נלחמדו ביהודים שלמדו מתוך תחושה וידיעה שלומדים את תורת ה' ומברכים לפני הלימוד "נותן התורה".

כמו כן, התנגדו לקיום מצוות שאין בהן טעם. מצוות המוגדרות חוקים וכל קיומם הוא מתוך קבלת עול. גם מצוות שיש בהן הגיון, מצוות המוגדרות משפטים, הסכימו היוונים שהיהודים יקיימו, אך שקיומם יהיה לא כמצוות הקב"ה.

דבר זה אף מרומז בהוספות בתפילה ובברכת המזון לימי החנוכה ב"ועל הניסים". אנו אומרים להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" – היוונים חפצו שלימוד התורה יהיה כלימוד סתמי ולא כתורת ה' וקיום המצוות לא יתבצע מתוך קבלת עול.

בשונה משאר החגים הקשורים להצלת עם ישראל (פסח ופורים) שהגזרה הייתה פיזית ומחושית ועל כן עם ישראל זיהה את האויב והתנגד לו בתוקף, היוונים היו כאויב סמוי שלא רצה לפגוע באופן פיזי בבני ישראל אלא בנשמתם, בקדושתם ובייחודיותם של עם ישראל כקדוש מכל העמים. זו גם הסיבה שיהודים רבים לא ראו ביוונים אויבים, יהודים אלו מכונים מתייוונים. גם במצוות החנוכה שקבעו חכמים אנו רואים ביטוי לכך. בשונה משאר החגים בהם יש מצווה לאכול סעודת חג, בחג החנוכה אין מצווה לאכול סעודת חג (אכילת לביבה וסופגנייה היא מנהג ולא מצווה). מצוות חג החנוכה היא בהדלקת נרות החנוכה והפצת האור. אור הינו דבר רוחני כמשקל נגד לגזירה הרוחנית של היוונים.

בחסידות מוסבר ההידור בהדלקת החנוכיה ע"י שמן. שמן הינו הנוזל היחיד שלא מתערבב בשאר הנוזלים אלא תמיד צף. כך גזירת היוונים הייתה שעם ישראל יהיה ככל העמים, ואנו כשמן צפים ואל מתערבים בין הגויים "אתה בחרתנו מכל העמים".

מלחמת האור

מסביר הרבי, כי זכרון הניצחון בחג החנוכה נקבע על ידי מצוות הדלקת נרות החנוכה – העלאת אור. דבר זה מדגיש ש"צבאות השם" מנהלים את מלחמתם ואת ניצחונם לא חס ושלום על ידי חילופי מהלומות. ולא חס ושלום על ידי מעשים בלתי מתאימים. אלא הם מנהלים את מלחמתם על ידי אור – על ידי כך שהם מעלים אור "נר מצוה ותורה אור", על יד כך שהם לומדים את התורה, באופן שהתורה מאירה ומורה להם את התנהגותם היום-יומית, והם מקיימים "נר מצווה – את מצוות התורה, שכל אחת מהן היא "נר".

העלאת האור בחנוכיה היא "על פתח ביתו מבחוץ" – באוןפ שהדבר מאיר הן אצלו בביתו, והן "בחוץ". גם כאשר "החושך יכסה ארץ", אפילו בזמן חושך הגלות, ובתוך העולם – מעלה יהודי אור על ידי יהדות, על ידי "נר מצווה ותורה אור". כאשר ישנו אור זה, אין עוד צורך באמצעים נוספים: על ידי אור, ועל ידי הנהגת חיים מאירים – מנצחים את החושך ואת כל העניינים הבלתי רצויים הקשורים עם הגלות ועם היצר, ומביאים את הגאולה המאירה.

הפצת האור

הוראה נוספת שימי החנוכה מעניקים לכל אחד ב"צבאות השם": כאשר אדם ממלא את שליחותו של הקב"ה והוא פעיל ועוסק ב"צבאות השם" במידה הנדרשת – אל לו להסתפק בכך, אלא צריך להיות "מעלין בקודש" – עליו להעלות עוד יותר אור, ולזכך עוד יותר את אור התורה ומצוותיה.

וכפי שאנו רואים במצות הדלקת נרות חנוכה: היום הדלקנו שני נרות, אע"פ שיום אחד קודם לכן קיימנו את המצווה במלואה על ידי נר אחד, על ידי אורו של נר אחד. הקב"ה אומר, נותן כח, ומצווה על כל אחד מ"צבאות השם" על כל יהודי שבכל יום יוסיף עוד יותר אור על האור שהיה יום קודם לכן. וכשהוא גדל והולך במספר ימיו – ודאי עוד יותר שעליו לגדול בהתעסקותו בהפצת אור.

וכל זה יזרז עוד יותר את קיום ההבטחה "אראה לכם נרות ציון" – שהקב"ה יראה במהרה לכל אחד מאתנו ולכל עם ישראל, את "נרות ציון", ונחגוג את חנוכה בית המקדש השלישי.

(מתוך שיחת הרבי לחנוכה).

פרסום הנס

כמצוות החנוכה שהנרות יהיו לפרסומי ניסא, כך ביקש הרבי לדאוג שבכל מקום מרכזי ברחבי העולם ידליקו חנוכיות ענק שיפרסמו את נס החנוכה ובהשתתפות קהל רב. במקומות רבים היתה התנגדות להצבת חנוכיות והנושא אף הגיע לבתי משפט בארה"ב ובמקומות נוספים. כיום ראשי ממשלה, נשיאים, ראשי ערים מסייעים בהצבת חנוכיות הענק ומשתתפים בעצמם בטקסי ההדלקה.

בגן, נקנה לילדים את סיפור החנוכה תוך הדגשת המסרים הערכיים שת תחושת ההודיה וההלל לקב"ה והפצת האור החוצה – ופרצת. וכן נביא לידי ביטוי זאת גם במסיבת החנוכה בגן.

וכמובן, הן בפעילויות ההכנה לחנוכה והן במסיבה, נדגיש את המסרים היהודיים והחסידיים של חג החנוכה.