חי אלול
גננת יקרה,
ח"י אלול הוא יום הולדתם של שני מאורות קדושים: ביום זה נולד והתגלה רבי ישראל בעל שם טוב מייסד החסידות, ושנים לאחר מכן, נולד רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד.
הארה מיוחדת שקבלנו משני המאורות הללו היא התכונה הבולטת של אהבת ישראל לכל יהודי ויהודי באשר הוא. המוני סיפורים ודוגמאות מעידים שהבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן היו ענקי רוח שהקדישו את כל חייהם לטובת עם ישראל ולרווחתם בגשמיות וברוחניות.
על אהבת ישראל של הבעל שם טוב יכול ללמד הפגתם הקצר הבא: "אהבת ישראל של הבעל שם טוב – אין לשער". על גודל אהבת ישראל של אדמו"ר הזקן, ישנם סיפורים רבים, שחלקם הגדול ניתן לספר לילדים בגיל הרך.
הבעל שם טוב מבין את התפקיד
כאשר נולד רבי ישראל בעל שם טוב, היו הוריו מבוגרים מאוד הוא היה בן יחיד. לא היו לו אחים או אחיות. כשהיה רבי ישראל בן חמש שנים, נפטרה אמו ולאחר זמן קצר חלה אביו, רבי אליעזר.
ידע רבי אליעזר שהוא עומד לעלות לשמים, קרא לבנו ישראל הקטן אל מיטתו ואמר לו: בני היקר, בני האהוב, אני עומד לעזוב אותך. אך קודם לכן רציתי לומר לך שני דברים חשובים שתזכור תמיד ולא תשכח.
אל תירא (אל תפחד) משום דבר – רק מה' בעצמו.
אהוב כל יהודי בפנימיות לבבך.
לאחר שנפטר רבי אליעזר, זכר ישראל הקטן את שני הדברים. הוא הלך ביער ולא פחד
מאף אחד רק מ-ה' ותמיד אהב בכל ליבו כל יהודי.