חוגגים יום הולדת תשפ"ז

יום ההולדת נחשב כראש השנה הפרטי של האדם. זה היום שבו הוא בא לעולם. בכל שנה ביום ההולדת, חוזרת ומתעוררת אותה המשכה עליונה שהתחילה בשעה הלידה – "ביום ההולדת של האדם מזלו שולט ועוזר לו" (ירושלמי, פ"ג, י"ז).

הרבי עורר לנצל את היום החשוב בחייו של האדם כיום של התבודדות ושל התבוננות במעשיו ובהתנהגותו בעבר על מנת לבחון אותם ולשפר את דרכיו בעתיד, וכן לקיים פעולות שונות להתחזקות ברוחניות. הרבי הנהיג מספר מנהגים ליום ההולדת וביניהם – הוספה בצדקה ובתפילה, התוועדות, לימוד פרק התהילים החדש, חשבון נפש והתחזקות רוחנית.

ביום ההולדת על האדם להתבודד ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם. והצריכים תיקון ותשובה – ישוב ויתקנם" (ספר היום יום, י"א בניסן).

אצל הילדים יום ההולדת הוא יום מרגש במיוחד שבו הם מרגישים ב'מרכז העניינים' ולא בכדי. ביום ההולדת של האדם בחר הקב"ה בנשמתו המיוחדת לרדת אל העולם ולבצע את תפקידה.
מעבר לחגיגה ולמתנות נבין בגן גם את המשמעות החשובה של יום ההולדת ואת דרכי ציונה בהודיה לקב"ה ובתוספת כוח בתורה, במצוות ובמעשים טובים.