ארבעת המינים

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים." (ויקרא כג, מ)

לפי המדרש ארבעת המינים מסמלים אחדות שכן המינים נמשלים לארבעה סוגים שונים בעם ישראל המאוגדים יחדיו.

זו אחדות שלמה!

ב'שיחת קודש' מסביר הרבי כי בראש-השנה וביום-הכיפורים נחשפת הנקודה היהודית העמוקה השווה אצל כל יהודי ומשותפת לכולם. בימים הנוראים כולם כאחד מתעוררים לתשובה אמתית ומגלים את היותם יהודים מאמינים אוהבי ה'. אולם האחדות המתגלה בימים הנוראים מתעלמת כביכול מן ההבדלים הקיימים בין יהודי ליהודי. היא חושפת את הנקודה הפנימית המשותפת לכל חלקי עם-ישראל ומתרוממת מעל כל ההבדלים והחלוקות השונות.

בחג הסוכות אנו מגיעים לדרגה גבוהה יותר של אחדות. מצוות ארבעת המינים רומזת לכל סוגיו של עם-ישראל: בעלי תורה ומעשים טובים (אתרוג), בעלי תורה בלבד (לולב), בעלי מצוות ומעשים טובים בלבד (הדס), וכאלה שאין בהם לא תורה ולא מצוות (ערבה).  לא זו בלבד שאין אנו מתעלמים מן ההבדלים שבין יהודי לרעהו אנו אף מייצגים במפורש את כל הסוגים הקיימים בעם. אין אנו נרתעים מלהתייחס ל'ערבה' כמות שהיא – כזו שאין בה לא טעם ולא ריח. ולמרות כל ההבדלים הללו אנו מבטאים את האחדות, כמאמר המדרש: "יוקשרו כולם אגודה אחת".

(על פי הספר 'שלחן-שבת', מעובד על-פי ליקוטי-שיחות כרך ד, עמ' 1159.)